<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימנים צ"ג—צ"ד</h1>
<h2>דף קיא.</h2>
מותר למלוח [כמה] חתיכות בהמה יחד בכלי מנוקב ואפילו זו על גב זו שכולן טרודות לפלוט ואינן בולעות ואפילו נמלחות זו אחר זו ושהה הרבה בין מליחה ראשונה לשניה מותר דאע"ג דגמרה קמייתא פליטת דם טרידה היא (לבלוע) [לפלוט] ציר ואפילו ששהה זמן מרובה שאין דבר זב ממנה מותר דאמרינן דמא משרק שריק וכן כתב ר"ת ז"ל דאפילו שהתה ז' ימים או יותר מותר למלוח עליה חתיכה אחרת דדמא משרק שריק ולא מדמינן ליה לדגים ועופות דשאני דגים דרפו קרמיהו פי' משרק שריק מחליק ויורד. והבעל התרומה ז"ל כתב יש אוסרים למלוח על גבי בשר שנמלח קודם לכן ויש מתירין אם לא שהתה הראשונה עד שגמר פליטתו מדם ומציר. והרשב"א ז"ל כתב אסור למלוח בשר עם בשר שכבר נמלח אם גמר הראשונה פליטת דמו וצירו. גדולה מזו שמעתי מרבותי שאפילו בשר שנמלח לעצמו אסור לשהותו במלחו (ליאסר) אחר גמר פליטת צירו לפי שחוזר ובולע מלחלוחית הדם שעל המלח ושעליו. עבר והשהה צריך קליפה שאין הדם נכנס יתר מכדי קליפה. ומקובל אני מרבותי שעד י"ב שעות בקירוב בשר פולט ציר [עכ"ל] וה"ר שמואל ב"ר מרדכי ז"ל כתב כל זמן שהמלח על הבשר לח אינו אוסר אע"פ שנשתהא על הבשר יום או יומים או שבוע לפי שהמלח כובש את הבשר וממצה דמו וכשיכלה דמו [ממצה] צירו וכל הלחות עד שמיבש אותו כעץ וכל זמן שהבשר פולט אינו בולע מהמלח שעליו כי הוא מפליטו ואיך יבלע ממנו אבל אם ישהה על פניו עד שייבש אז הוא חוזר ובולע ממנו וצריך קליפה עכ"ל. וכן נמי דעת הר"ת והראב"ד והר"ף ז"ל.
